פרק עשרים ושניים: בארץ הקוואדלינגים
משוכה נוספת ממתינה לדורותי וחבריה בדרכם אל מכשפת של הדרום - ראשי הפטיש - שבט יצורים חסרי זרועות בעלי צוואר נמתח שראשם משמש כפטיש. כשכבר נראה כי אין שום סיכוי לחלוף על פניהם, איש הפח נזכר שלדורותי נותרה הזדמנות אחרונה לזמן את הקופים המכונפים. הקופים מטיסים את החבורה בבטחה לארץ הקוואדלינגים היפהפייה. אשת איכר חביבה מגישה להם ארוחת צהריים ומכוונת אותם לטירתה של גלינדה, המכשפה הטובה מהדרום. שלוש עלמות צעירות הניצבות בשער מבררות את פשר בואם ומקבלות את אישורה של גלינדה להכניס אותם פנימה.
הרכיבו משפטים וסיפור קצר מהמילים שכתבתם ביומן המסע (דף פעילות מצורף).
-
הוסיפו את המילים הגבוהות למילון המסע. האם הבחנתם.ן במילים: עגמומיותו (עגמומי), הגיח, משגשגת, פלגים, איתנים, עלמות.
עברית
בפרק זה פגשנו את שבט ראשי הפטיש – יצורים שניסו להיראות מאיימים, אך למעשה נראו די מגוחכים. גם באום, שכתב את הקוסם מארץ עוץ, כנראה רמז לכך כשבחר בשם שמזכיר ביטוי אמריקאי מעליב: “hammerhead” – כינוי לטיפש (כמו ״ראש בלטה״ בעברית).
אבל מסתבר שראש פטיש אינו רק עניין של דמיון – הוא גם תופעה אמיתית בטבע! שמעתם פעם על כריש הפטיש? בשונה מהמראה הקומי שמנסה באום לתאר, בטבע לכל תופעה יש סיבה טובה, או הסבר אבולוציוני.
אז מדוע יש כריש עם ראש פטיש? בררו את התשובה באתר אאוריקה
ידע עולם
במהלך מסעם בארץ עוץ, דורותי וחבריה פוגשים שוב ושוב יצורים שונים ומשונים – כמו המנצ'קינים הקטנים, אנשי החרסינה השבירים, הקופים המכונפים, ועכשיו גם אנשי הפטיש, השומרים בקנאות על הטריטוריה שלהם. כל מפגש כזה חושף בפניהם עולם אחר, התנהגות שונה ומראה לא מוכר. בהדרגה הם מבינים שלא כל מה שנראה מאיים הוא באמת מסוכן, שלא כל תגובה חריפה נובעת מרוע, ושדווקא מי שנראה מוזר – עשוי להפוך לבעל ברית. הסיפור מזכיר לנו עד כמה חשוב לא לשפוט אחרים לפי המראה החיצוני, אלא לנסות להבין מה עומד מאחוריו.
שאלות לדיון:
-
למה לדעתכם אנשים לפעמים פוחדים ממי שנראה או נשמע אחרת מהם?
-
האם יצא לכם לשפוט מישהו לפי מראה חיצוני – צבע עור, לבוש או מבטא? מה קרה כשניסיתם להכיר אותו יותר לעומק
-
ואיך כל זה קשור למדינה שלנו? אילו מפגשים בין תרבויות מתקיימים כאן, ואילו אתגרים או הזדמנויות הם יוצרים?
״לפני השער עמדו שלוש עלמות צעירות, לבושות במדים אדומים נאים, מעוטרים בגדילי זהב.״
בהקדמה לספרו כתב באום, "הגיעה השעה לספר פלאות מסוג אחר״. בחירה זו היא ניסיון לחיבור דורותי ומסעה עם שורה של נשים חזקות ופורצות גבולות. בפרק זה שלוש חיילות שומרות על טירתה של גלינדה, המכשפה הטובה.
שאלות לדיון:
-
מה אנו למדים על יחס של באום לנשים? אילו דמויות נוספות בעלילה מעידות על יחס זה?
-
הספר נכתב לפני יותר ממאה שנה. מה היה היחס לנשים באותה התקןפה?
-
האם בימינו קיים שוייון מוחלט בין המינים? אילו פערים עדיין קייימים?
מדעי הלב