על פני האדמה - בעקבות סרטו של דיוויד אטנבורו
חוקר הטבע הבריטי דיוויד אטנבורו, אחד משדרני הטלוויזיה המפורסמים בעולם, נודע בקריינות המשובחת שלו לסרטי הטבע. במהלך הקריירה ארוכת השנים, הגיש אטנבורו מאות סרטי טבע מרהיבים, שנגעו כמעט בכל התחומים הקשורים לחיים בכדור הארץ. אולי אפילו לחלקכם.ן הזדמן לצפות בכמה מסרטיו.
בגיל 93 החליט אטנבורו, המאסטר הגדול של סרטי הטבע, שהגיע הזמן לסכם. בסרטו חדש, ״על פני האדמה״, הוא מסכם 70 שנות פעילות כחוקר טבע, ומספק "עדות אישית" למצב כדור הארץ, כפי שראה אותו משתנה במהלך חייו.
בראיון לקראת בכורת הסרט החדש אמר אטנבורו: "עולם החי הוא פלא מרהיב וייחודי, אבל הדרך שבה אנחנו, בני האדם, חיים על פני כדור הארץ מדרדרת אותו… הסרט הזה הוא העדות שלי והחזון שלי לעתיד. הסיפור על איך עשינו את הטעות העצומה הזו, ואיך אם נפעל עכשיו נוכל לתקן אותה".
אטנבורו סבור שיש לנו עדיין עתיד. הוא אופטימי. מאמין שאפשר להציל את כדור הארץ, את האנושות, את הסביבה. הוא אמנם אומר כי "פנינו לאסון", אבל מוסיף מיד: "עדיין לא מאוחר מדי".
צפו בסרטון המצורף, בו מספק לנו אטנבורו הצצה קטנה לסרטון החדש (הפעילו את התרגום האוטומטי).
בסרטון מדגיש אטננבורו את חשיבותו של ה״מגוון הביולוגי״: מיליארדי סוגים של בעלי חיים וצמחים שפועלים ביחד כדי להפיק תועלת מאנרגיית השמש ומהמינרלים שבאדמה. בכך, מסביר אטנבורו, הם פועלים כמו ״מכונה משוכללת״ שמאפשרת את המשך הקיום אחד של השני וגם שלנו.
משימה א׳: השונות בטבע וחשיבותו של המגוון הביולוגי
קיראו על המושג ״מגוון ביולוגי״ (biodiversity) באתר החברה להגנת הטבע. בחרו באחת הקטגוריות תחת הכותרת: ״היכן אתם פוגשים את המגוון הביולוגי?״ וקיראו את המידע (בחלק מהקטגוריות ישנן תתי קטגוריות - בחרו באחת).
-
הוסיפו פתקית צהובה ללוח השיתופי, ״על פני האדמה״. ציינו לנו באיזו קטגוריה בחרתם.ן וספרו לנו דבר אחד חשוב שלמדתם.ן בהקשר של מגוון ביולוגי (זיכרו לציין את שמכם.ן)
צפו בארבעת הקטעים המצורפים מתוך הסרט״ על פני האדמה״.
משימה ב׳: בעקבות הצפייה
הוסיפו ללוח השיתופי פתקית כחולה וספרו - אילו תחושות התעוררו בכם.ן בזמן הצפייה? מה הרשים/סיקרן או נגע לליבכם.ן במיוחד?
לאורך הסרט סוקר אטנבורו על פני ציר הזמן את שלושת הפרמטרים הבאים:
-
הגידול באוכלוסיית העולם (WORLD POPULATION)
-
הגידול בכמות הפחמן באטמוספרה (CARBON IN ATMOSPHERE)
-
הקיטון באחוז שטחי המחייה הפראיים (REMAUNING WILDERNESS)
משימה ג׳: העולם שלנו על ציר הזמן
חלק ראשון - יצירת גרפים
על בסיס הנתונים הנ״ל, צרו את הגרפים הבאים (ראו דוגמה לגרף):
-
הגידול באוכלוסיית העולם על פני השנים (ציר האופקי - שנים, ציר אנכי - אוכלוסיית העולם במיליארדים)
-
הקיטון בשטחי המחייה הפראיים לאורך השנים (ציר האופקי - שנים, ציר אנכי - השטחים הפראיים שנותרו באחוזים)
חלק שני - ניתוח הנתונים
התבוננו בגרפים שיצרתם.ן והשיבו על השאלות הבאות:
-
פי כמה (בקירוב) קטן אחוז השטח הפראי בעולם משנת 1937 עד שנת 2020?
-
פי כמה (בקירוב) גדל אחוז הפחמן באטמוספירה בין השנים 1937 ל-2020?
-
האם קצב גידול האוכלוסיה הוא קבוע? מה לדעתכם צפוי להיות גודל האוכלוסייה בשנת 2100?
איך מגישים?
-
אפשרות ראשונה: ציירו את הגרפים על דף נייר (העזרו בסרגל) והשיבו על השאלות. צלמו ושילחו לי באמצעות המייל.
-
אפשרות שנייה: רוצים.ות לאתגר את עצמכם.ן? צרו תרשים ב״גוגל דוקס״? להלן סרטון הדרכה. השיבו על השאלות באותו המסמך ושתפו אותי.
לצד הנתונים המדאיגים, אטנבורו חותם את הסרט עם מסר של תקווה לדורות הבאים. ״אנו צריכים להפסיק לחיות בנפרד מהטבע ולהפוך שוב לחלק מהטבע״. אז איך נוכל לתקן את הטעויות שעשינו ומה עלינו לעשות כדי לשקם את כדור הארץ?
להלן עיקרי הדברים:
-
הפסקת השימוש בדלקי מאובנים (בנזין, נפט...) והפעלת העולם באמצעות האנרגיות של הטבע: אור השמש, הרוח, המים ואנרגיה גאותרמית (החום שפולט כדור הארץ) - תוך 20 שנה אנרגיות מתחדשות צפויות להיות מקור הכוח העיקרי בעולם, אבל אנחנו יכולים להפוך אותן למקור היחיד. עתיד של אנרגיה מתחדשת יהיה מלא בהטבות: האנרגיה תהיה זולה יותר, הערים שלנו יהיו נקיות ושקטות יותר ואנרגיה מתחדשת לעולם לא תיגמר!
-
איסור דייג בשליש מחופי הים שלנו ובאזורים שונים במעמקי האוקיינוסים - האוקיינוס הוא בעל ברית חשוב בהפחתת הפחמן באטמוספירה. ככל שהוא מגוון יותר, כך הוא עושה זאת ביעילות רבה יותר. וכמובן, האוקיינוס חשוב לרבים מאיתנו גם כמקור מזון. דייג הוא ״הקציר הפראי״ הגדול בעולם ואם נבצע אותו באופן מפוקח רק באזורים מותרים, נוכל לאפשר לשמורת הטבע הגדולה בעולם להמשיך להתקיים.
-
צמצום משמעותי של השטחים בהם אנו משתמשים לחקלאות, במטרה לפנות מקום לחזרתו של הטבע הפראי - הכוכב שלנו לא יכול לקיים מיליארדי אוכלי בשר גדולים - פשוט אין מספיק מקום. אם נפחית את צריכת הבשר, נצטרף פחות שטחים לחקלאות. במקביל, נוכל לשכלל את טכנולוגיות גידול הצמחים ולהגדיל את כמות היבול ליחידת שטח באופן משמעותי.
-
עצירה מיידית של כריתת היערות בכל מקום בעולם - יערות הם מרכיב בסיסי בהתאוששות כדור הארץ. הם הטכנולוגיה הטובה ביותר לצריכת פחמן והם מרכזים של מזון ביולוגי. לכן, חשוב לגדל יבולים רק על אדמות שבוראו מזמן. במקביל, ניתן לעודד בעלי אדמות לשתול מחדש עצים מקומיים באמצעות מתן הטבות.
משימה ד׳: שיקום כדור הארץ
-
בחרו בקטגוריה אחת מתוך הרשימה והציעו שתי דרכי פעולה שבאמתעותן נוכל ליישם אותה.
-
כתבו שאלה שהייתם.ן רוצים לשאול את אטנבורו, או משהו שהייתם.ן רוצים.ות לומר לו.
איך מגישים?
-
אפשרות ראשונה: כיתבו את התשובות על דף נייר, צלמו ושילחו לי באמצעות המייל.
-
אפשרות שנייה: כיתבו את התשובות במסמך ״גוגל דוקס״ (אפשר באותו מסמך של משימה ד׳) ושתפו אותי.
משימה ג׳: העולם שלנו על ציר הזמן
חלק ראשון - יצירת גרפים
על בסיס הנתונים הנ״ל, צרו את הגרפים הבאים (ראו דוגמה לגרף):
-
הגידול באוכלוסיית העולם על פני השנים (ציר האופקי - שנים, ציר אנכי - אוכלוסיית העולם במיליארדים)
-
הקיטון בשטחי המחייה הפראיים לאורך השנים (ציר האופקי - שנים, ציר אנכי - השטחים הפראיים שנותרו באחוזים)
חלק שני - ניתוח הנתונים
התבוננו בגרפים שיצרתם.ן והשיבו על השאלות הבאות:
-
פי כמה (בקירוב) קטן אחוז השטח הפראי בעולם משנת 1937 עד שנת 2020?
-
פי כמה (בקירוב) גדל אחוז הפחמן באטמוספירה בין השנים 1937 ל-2020?
-
האם קצב גידול האוכלוסיה הוא קבוע? מה לדעתכם צפוי להיות גודל האוכלוסייה בשנת 2100?
איך מגישים?
-
אפשרות ראשונה: ציירו את הגרפים על דף נייר (העזרו בסרגל) והשיבו על השאלות. צלמו ושילחו לי באמצעות המייל.
-
אפשרות שנייה: רוצים.ות לאתגר את עצמכם.ן? צרו תרשים ב״גוגל דוקס״? להלן סרטון הדרכה. השיבו על השאלות באותו המסמך ושתפו אותי.